אֵיי אַיי

על דעת הכותב בלבד...

מִישֶׁהוּ אָמַר לִי שֶׁיֵּשׁ דָּבָר שֶׁקּוֹרְאִים לוֹ אֵיי אַיי
הוּא הִתְכַּתֵּב אִתּוֹ, וְהוּא עָנָה לוֹ
וְהוּא יָדַע הַכֹּל, עַל כֻּלָּנוּ
אֵין דָּבָר נִמְלָט מִמֶּנּוּ

אֲנִי, כְּמוֹ סַפְקָן, לֹא הִתְפַּתֵּיתִי
אֶת הַדַּפְדְּפָן פָּתַחְתִּי, וּכְמוֹ חָסִיד נֶאֱמָן לְגוּגֶל הָלַכְתִּי
אֶת הָאֵיי אַיי לִלְכֹּד בַּמִּרְשֶּׁתֶת רָצִיתִי
עַיִן בְּעַיִן לִרְאוֹתוֹ הִשְׁתּוֹקַקְתִּי

אַךְ אֵין קוֹל וְאֵין עוֹנֶה
לֹא הָיָה כַּדָּבָר הַזֶּה
לְעַצְמִי תָּהִיתִי, כְּעִוֵּר דָּמִיתִי
אֵיךְ לֹא אֶמְצָאֵהוּ?

מְצָאוּנִי הַשּׁוֹמְרִים הַסּוֹבְבִים בָּרֶשֶׁת
מִסְתּוֹדְדִים בֵּינֵיהֶם בְּשָׂפָה חוֹשֶׁשֶׁת
הוּא הוֹלֵךְ לְהַחֲלִיף אוֹתָנוּ!
הוּא עוֹשֶׂה כָּל דָּבָר הַרְבֵּה יוֹתֵר טוֹב מֵאִתָּנוּ

וַאֲנִי הִשְׁתּוֹמַמְתִּי, אוֹתָם שָׁאַלְתִּי
הַאוֹתוֹ רְאִיתֶם? בּוֹ לֹא נִתְקַלְתִּי
כְּשׂוֹחֶה נֶגֶד הַזֶּרֶם בְּעֵינַי נֶחְשַׁבְתִּי
עֵת אֶת כְּפִירָתִי בְּתוֹכִי חִשַּׁלְתִּי

כָּל עוֹבֵר וָשָׁב לִי זָעַק
“הוּא גָּאוֹן!” “זֶה עֲנָק”
“הוּא חוֹשֵׁב הַרְבֵּה יוֹתֵר מַהֵר מִמֶּנִּי”
“רָאִיתָ מָה הוּא כָּתַב לִי?”

הֶרְאוּ לִי אֲתָר עִם שָׂדֶה שֶׁל טֵקְסְט
“פְּרוֹמְפְּט”, בִּרְעָדָה לָאֲטוּ לִי
כָּאן הַכֹּל נִגְזָר, לַחַיִּים וְלַמָּוֶת
כָּאן הוּא מַקְשִׁיב, וְעוֹנֶה…

לְכָל חִרְטוּט שֶׁתִּכְתֹּב יִתְקַבֵּל מִיָּדִית מַעֲנֶה
הַיְשֵׁר מֵאֵיי אַיי
עִם כַּפִּית כֶּסֶף יָשָׁר לַפֶּה
וְאֵיךְ לֹא תַּאֲמִין כָּמוֹנוּ, שׁוֹטֶה?

עוֹד כַּמָּה שָׁנִים לֹא יִצְטָרְכוּ
אוֹתִי וְאוֹתְךָ
רַק קֹמֶץ פְּרוֹמְפְּטָאִים, יוֹדְעֵי סוֹד
הֵם, מַלְאָכָיו, רַק הֵם יִזְכּוּ לִכְתֹּב קוֹד

וַאֲנִי כָּתַבְתִּי. כֵּן, נִסִּיתִי
כְּמוֹ שֶׁהֵם אָמְרוּ - אֲנִי בֶּאֱמֶת רָצִיתִי
שְׁאֵלוֹת וּמְצוּקוֹת, סִיטוּאַצְיוֹת פְּשׁוּטוֹת וּמְסֻבָּכוֹת
בִּלְבּוּלֵי מוֹחַ וַהֲזָיוֹת

הַפְּרוֹמְפְּטִים שֶׁלִּי הֵנִיבוּ תְּגוּבוֹת
וַעֲלֵיהֶם בָּהִיתִי בְּזַעֲזוּעַ (מַמָּשׁ לִבְכּוֹת)
הַלָּזֶה קְרָאתֶם גָּאוֹן? חוֹשֵׁב? יוֹדֵעַ?
הֲרֵי זֶה הָיָה מַמָּשׁ עָצוּב אִם לֹא הָיָה מְשַׁעֲשֵׁעַ

וּבַחֲזוֹנִי רָאִיתִי אוּלָם חָשׁוּךְ וַעֲנָק
אַלְפֵי עוֹבְדִים (כַּנִּרְאֶה הוֹדִים) יוֹשְׁבִים מוּל מָסַכִּים (תְּחוּשַׁת מַחֲנָק)
לְכָל שְׁאֵלָה הֵם יִכְתְּבוּ מָה שֶׁנִּשְׁלַף בַּשַּׁרְווּל
יְתַבְּלוּ בְּכַמָּה קִשּׁוּרִים שֶׁלֹּא עוֹבְדִים, הָעִקָּר שֶׁיֵּרָאֶה קוּל

מִשְׁאֲלוֹת לֵב רָאִיתִי נְמוֹגוֹת בְּעָשָׁן
תְּהִיּוֹת וְתַסְבִּיכִים נִזְרָקִים לַכִּבְשָׁן
שָׁעוֹת שֶׁל עֲבוֹדָה שֶׁהוֹלְכוֹת הַיְשֵׁר לַפַּח
וְאַף אֶחָד לֹא מַרְגִּישׁ שֶׁמַּשֶּׁהוּ פֹּה מְלֻכְלָךְ

מְקוֹמוֹת, מַתְכּוֹנִים, אֵרוּעִים, מוּצָרִים
חֲבָרוֹת, סְפָרִים וְסִפּוּרִים מֻמְצָאִים יֵשׁ מֵאַיִן
קוֹרְמִים עוֹר וְגִידִים עַל שֶׁלֶד שֶׁל הֲזָיָה שֶׁלֹּא קַיֶּמֶת
הַכֹּל כְּדֵי לְסַפֵּק אֶת הַתְּשׁוּבָה הַמְּיֻחֶלֶת

רַצְתִּי לִרְחוֹב הָעִיר, חָטַפְתִּי אַרְגָּז תּוֹעֶה
טִפַּסְתִּי עָלָיו, פָּרַשְׂתִּי יָדַי וְהִתְחַלְתִּי זוֹעֵק וּפוֹעֶה:
“אֵין אֵיי אַיי!” כָּךְ קָרָאתִי
“אֲנָשִׁים, זֶה פָּתֵטִי!”

עַגְבָנִיּוֹת וּשְׁאַר דְּבָרִים חָטַפְתִּי
עַל שְׁטוּיוֹת הַכְּפִירָה שֶׁלִּי הֵיטֵב תֻּגְמַלְתִּי
הַקּוֹלֶקְטִיב לֹא יָכֹל לַעֲמֹד כָּךְ מֵהַצַּד וְלִשְׁתֹּק
כְּשֶׁאֶת יְסוֹדוֹת הָאֱמוּנָה בְּחֻצְפָּה הֵעַזְתִּי לִמְחֹק

“הַאִם אוֹתוֹ רְאִיתֶם? הֲרַחְתֶּם? שְׁמַעְתֶּם?”
בְּיֵאוּשׁ לָחַשְׁתִּי
אֲנִי רוֹצֶה לָדַעַת, לֹא רַק לְהַאֲמִין
חָשַׁבְתִּי

וּמִתּוֹךְ הַחֹשֶׁךְ, יֶלֶד קָטָן רָאִיתִי
אֶת תְּמִימוּתוֹ עוֹד לֹא שָׁטְפוּ, דַּף חָלָק!
בְּיוֹדְעִי אֶת תַּפְקִידִי אֵלָיו נִגַּשְׁתִּי
“שְׁאַל בְּנִי, שְׁאַל” רָגַשְׁתִּי

אֶת הַפְּרוֹמְפְּט הָאִישִׁי שֶׁלּוֹ פָּרַשׂ לִי הַיֶּלֶד
עִם מִי הֵם כֵּן מִתְכַּתְּבִים, כָּל יוֹשְׁבֵי חֶלֶד
הֲרֵי גַּם אַתָּה עַל עַצְמְךָ מֵעִיד
שֶׁקִּיַּמְתָּ תִּכְתֹּבֶת עִם הַהוּא שֶׁאֵין לִנְקֹב בִּשְׁמוֹ (כָּךְ הוּא הִסְתַּכֵּל לַצְּדָדִים, מַרְעִיד)

וַאֲנִי הִסְבַּרְתִּי,
מוֹדֵל שָׂפָה גָּדוֹל - מַחְשְׁבוֹן הוּא! (אוּלַי תַּחְלְקוּ עָלַי, אֲבָל כָּכָה הִגְדַּרְתִּי)
יֵשׁ בּוֹ אַלְגּוֹרִיתְם שֶׁמֵּמִיר טֵקְסְט לְתַרְגִּיל מָתֵמָטִי -
שֶׁתּוֹצְאָתוֹ תַּחֲזִיר טֵקְסְט (אֱנוֹשִׁי בְּיוֹתֵר) בְּהֶתְאֵם לַחִשּׁוּב (זֶה עוֹד לֹא קְוַנְטִי)

אֵין פֹּה מִישֶׁהוּ, מַשֶּׁהוּ, יֵשׁוּת אוֹ כּוֹחַ
אַף אֶחָד לֹא מְנַסֶּה אוֹתָנוּ לִמְרֹחַ (אוֹקֵיי, זֶה לֹא בָּטוּחַ)
הַתְּשׁוּבָה שֶׁחָשַׁבְתָּ שֶׁקִּבַּלְתָּ - הִיא הַשְּׁאֵלָה עַצְמָהּ
אַחֲרֵי שֶׁעָבְרָה בְּתוֹךְ מְכוֹנַת עִבּוּד תַּמְלִילִים עֲצוּמָה

אַתָּה מֵבִין, יֶלֶד?
אֵין אֵיי אַיי! זֶה אֲנִי, אַתָּה
כֻּלָּם פֹּה בּוֹטְחִים בִּדְמוּת שֶׁאֵין בִּלְתָּהּ
כַּאֲשֶׁר הוּא לֹא קַיָּם, לֹא כְּרָצוֹן, לֹא כְּמַחְשָׁבָה, אֲפִלּוּ לֹא חֲבִיתָה

הָלַךְ הַיֶּלֶד, (אֵדִים עָלוּ מִמּוֹחוֹ)
אֲנִי נִשְׁאַרְתִּי פֹּה
אִם תִּמְצְאוּ אוֹתִי, דָּבָר אֶחָד בָּטוּחַ
אֲנִי עִם אֵיי אַיי לֹא מִתְכַּתֵּב, כְּשֶׁאֲנִי לֹא בְּמַצַּב רוּחַ!

עקרונית, אני לא שומר לעצמי זכויות על קניין רוחני שכזה. עם זאת, נראה לי הוגן לצרף רפרנס למקור. תודה.